Chasidut על שמואל א 2:30

ליקוטי מוהר"ן

אֲבָל קֹדֶם הַתְּשׁוּבָה אֲזַי בְּחִינַת אֶהֱיֶה בְּהַסְתָּרַת פָּנִים מִמֶּנּוּ, כִּי עֲדַיִן לֹא הֵכִין אֶת עַצְמוֹ לְמֶהְוֵי בָּעוֹלָם, וְהַסְתָּרַת פְּנֵי אֶהֱיֶה גִּימַטְרִיָּא דָּם*, הַיְנוּ שְׁפִיכוּת דָּמִים וּבִזְיוֹנוֹת, עַל שֵׁם (שמואל־א ב): וּבֹזַי יֵקָלּוּ; כִּי עֲדַיִן הַדָּם שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי שֶׁבַּלֵּב, שֶׁשָּׁם מְדוֹר הַיֵּצֶר הָרָע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת י׳:ב׳): וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ; עֲדַיִן הוּא בְּתֹקֶף וָעֹז, וּבִשְׁבִיל זֶה בָּאִין עָלָיו בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, כִּי זֶה בְּחִינַת הַסְתָּרַת וְהַחְזָרַת פְּנֵי אקי"ה, גִּימַטְרִיָּא דָּם.
שאל רבBookmarkShareCopy

ערבי נחל

ועל דבר זה אה"כ (שמ"א ב', ל) כי מכבדי אכבד, ירצה כי יאות הכבוד לחכמים וצדיקים והם מקבלים על עצמם הכבוד ההוא עם היותו הפך טבעם, כי הכבוד מאוס אצלם ובטבעם בורחים מאד מהכבוד כי הם שפלים בעיניהם, רק לכבודו יתברך שמו מקבלים הכבוד ההוא, שעי"ז יתאוו האנשים לתורה ומעשים טובים, ומתוך שלא לשמה בא לשמה, וגם שע"י שהם מכובדים יהיו דבריהם נשמעים לתורה ולתעודה, וגם שע"י כבודם ניכר יותר כבוד המקום, לזאת נושאים עול הכבוד על עצמם, עם היותו עליהם למשא כבד מצד טבעם, ואז הכבוד שמכבדים להם אינו כבודם כלל כי אם כבודו ית"ש. ועד"ז נצטוינו לכבד החכמים והצדיקים והש"י בעצמו מכבדם ומשפיע להם, כי כבודם נקרא כבוד ה', וזהו כי מכבדי ר"ל אותם החכמים אשר הם מכבדים רק אותי בקיבול הכבוד שחולקים להם, לאלו אכבד, שאני בעצמי מכבד אותם וגם אני משפיע להם כענין הרב שבעצמו מכבד לתלמידו, ועי"ז כל האנשים מכבדים אותו, וכאמור.
שאל רבBookmarkShareCopy

ליקוטי הלכות

לְמָשָׁל הַכַּת שֶׁאָמְרוּ שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית הוּא כָּבוֹד וְהָיָה לָהֶם הוֹכָחוֹת וּסְבָרוֹת רַבּוֹת עַל זֶה, זֶה הַטָּעוּת נִמְשָׁךְ מִנְּפִילַת הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה, כִּי יֵשׁ כָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּכְבוֹד תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְצַדִּיקָיו הָאֲמִתִּיִּים שֶׁכָּל הָעוֹלָמוֹת נִבְרְאוּ בִּשְׁבִיל זֶה הַכָּבוֹד כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יוֹמָא לח), כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ לֹא בְּרָאוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר, כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו וְכַמְבֹאָר בְּכַמָּה תּוֹרוֹת בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַבְּרִיאָה שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּפָשׁוֹת בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית מט) בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי וְכוּ' עַיֵּן שָׁם בְּהַתּוֹרָה עַל פָּסוּק וְאַיֵּה הַשֶּה לְעֹלָה (בְּסִימָן יב), וּבְהַתּוֹרָה חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים (בְּסִימָן עא) בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא וּבִשְׁאָר מְקוֹמוֹת וּמֵחֲמַת שֶׁכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַבְּרִיאָה שֶׁנִּבְרָא בִּשְׁבִיל הַכָּבוֹד, עַל-כֵּן מֵעֵת שֶׁהָיָה שְׁבִירַת כֵּלִים וּמִיתַת הַמְּלָכִים שֶׁאָז נָפְלוּ כָּל הַמִּדּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת לְמַטָּה, וְאָז נִתְבַּלְבְּלוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם כַּיָּדוּעַ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתַב בְּהַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל שֶׁפַּעַם אַחַת הָיָה רוּחַ סְעָרָה שֶׁבִּלְבֵּל וְהָפַךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְכוּ' שֶׁכָּל זֶה הוּא סוֹד בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְכוּ' שֶׁאָז נִתְבַּלְבְּלוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת וְנִתְהַפְּכוּ מִסִּדְרָן הָאֱמֶת כַּיָּדוּעַ וְעַל-כֵּן אָז אַחַר הָרוּחַ סְעָרָה הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, אָז נִתְהַוּוּ כָּל הַכִּתּוֹת רָעוֹת הַמְבֹאָרִין שָׁם, שֶׁנִּתְעוּ וְנָבוֹכוּ בְּדֵעוֹת זָרוֹת שֶׁלָּהֶם שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִנְּפִילַת הַנִּיצוֹצוֹת מִמִּדּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁנָּפְלוּ אֲלֵיהֶם עַל-יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים שֶׁעַל-יְדֵי זֶה טָעוּ וְהָפְכוּ הָאֱמֶת מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ וְאָמְרוּ שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית הוּא כָּבוֹד מַה שֶּׁבֶּאֱמֶת, אַדְּרַבָּא, הַדָּבָר הוּא בְּהֵפֶךְ מַמָּשׁ, כִּי עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁל הַבְּרִיאָה הוּא רַק כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְתוֹרָתוֹ וְצַדִּיקָיו הָאֲמִתִּיִּים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי אִם כְּשֶׁמְּמַעֲטִין בִּכְבוֹד עַצְמוֹ לְגַמְרֵי וּבוֹרְחִים מִן הַכָּבוֹד לְגַמְרֵי בֶּאֱמֶת וְיוֹדְעִין פְּחִיתוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ וְהוּא נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד, אָז דַּיְקָא יִזְכֶּה לְהַגִּיעַ אֶל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי לֶעָתִיד לְהִכָּלֵל בִּכְבוֹד ה' בֶּאֱמֶת בִּבְחִינַת (יְשַׁעְיָה נח) כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ, בְּחִינַת (שְׁמוּאֵל א ב) כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וְכוּ'. שֶׁאֵין אָדָם זוֹכֶה לָזֶה כִּי אִם כְּפִי מַה שֶּׁמְּבַטֵּל כְּבוֹדוֹ בֶּאֱמֶת לְגַמְרֵי וּמִשְׁתַּדֵּל וּמִתְיַגֵּעַ כָּל יָמָיו לְהַרְבּוֹת כְּבוֹד הַמָּקוֹם שֶׁהוּא כְּבוֹד הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ עַל כְּבוֹד עַצְמוֹ כְּלָל וְכוּ' כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר וְהֵם הָפְכוּ הָאֱמֶת מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ וְאָמְרוּ שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית הוּא כָּבוֹד לִרְדֹּף אַחַר הַכָּבוֹד חַס וְשָׁלוֹם רַחֲמָנָא לִצְלַן מֵהַאי דַּעְתָּא:
שאל רבBookmarkShareCopy

בית יעקב על התורה

זמין למנויי פרימיום בלבד